מדרש קצר ולעניין

בטלה שורש החטא.


"הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי חטא" אמרו חכמים. ובמדרש אמרו "כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא יְשִׁיבָה אַתָּה מוֹצֵא שָׁם תַּקָּלָה". ישיבה פירושה בטלה ועיכוב באפס מעשה.


המדרש מונה שלוש ישיבות שגרמו בטלנות וגרמו לקלקול וחטא מוסרי לאדם ולישראל, הראשונה הייתה בדור הפלגה "שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדוֹר הַמִּגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ב): וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, וּמַה תַּקָּלָה הָיְתָה שָׁם? וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנָה לָנוּ עִיר". כל זמן שהיו במסע מארץ קדם לא חטאו. כיוון שהשתקעו בארץ שנער, בין הפרת והחידקל, התעצמה אצלם תחושת המנוחה והנחלה, ואז עלה בראשם הרעיון לבנות מגדל ולמרוד בהקב"ה. במעשיהם עברו על עבודה זרה.


הדוגמא השנייה של בטלה משחיתה הייתה אצל אחי יוסף אחר שזרקוהו לבור "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, וּכְתִיב (בראשית לז, כח): וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף". כמעט ורצחוהו נפש וכמעט נפלו לעוון החמור של שפיכות דמים.


הבטלה השלישית הייתה בחטא ישראל בזנות "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, מַה תַּקָּלָה הָיְתָה שָׁם? וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וּמָה הָיָה בְּסוֹפָן? וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף (במדבר כה)" בני ישראל ממתינים בשנה הארבעים לקראת הכניסה לארץ באפס מעשה. השעמום גבר והפורקן המוסרי מצא אותם לא מוכנים לעמוד בפיתויי יצר העריות. הייתה זו נפילה בתחום של גילוי עריות. ומסיים המדרש "וְאַף כָּאן יְשִׁיבָה שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק".


אמור מעתה: כמה קשה היא הבטלה המביאה לידי שלוש עבירות החמורות.


(שמות רבה פרשה מא ז).