מדרש קצר ולעניין

את הציווי וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ רואה המדרש כבקשה אלוהית לשכון בתוך ישראל. את המשכן מתאר המדרש בשלושה תיאורים: דיר, סוכה ובית, כדלהלן:

"אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם צֹאנִי וַאֲנִי רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יא): וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, וַאֲנִי רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, עֲשׂוּ דִּיר לָרוֹעֶה שֶׁיָּבוֹא וְיִרְעֶה אֶתְכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

אַתֶּם כֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, עֲשׂוּ סֻכָּה לַשּׁוֹמֵר שֶׁיִּשְׁמֹר אֶתְכֶם.

אַתֶּם בָּנִים וַאֲנִי אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם, וַאֲנִי אֲבִיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ח): כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, כָּבוֹד לַבָּנִים כְּשֶׁהֵן אֵצֶל אֲבִיהֶם, וְכָבוֹד לָאָב כְּשֶׁהוּא אֵצֶל בָּנָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יז, ו): עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים, עֲשׂוּ בַּיִת לָאָב שֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁרֶה אֵצֶל בָּנָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ." (שמות רבה לד ג)

האדם נדרש לעשות את עצמו מרכבה לשכינה ואז יזכה שה' ישכון בו כמאמר הפסוק "ושכנתי בתוכם". הדיר הסוכה והבית מתארים את סוגי האנשים שה' שורה בהם. דיר מיועד לבעלי חיים ואינו מקום נקי, רמז לרשעים ולטמאים שגם בם שוכן ה' כנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם". סוכה היא ארעית כנגד הבינונים שמתנדנדים ועבודתם הרוחנית ארעית ורעועה ובכל זאת גם בם שוכן ה'. והבית היציב כנגד המעולים מכולם הם הצדיקים הבונים בנפשם משכן קבע לקדוש ברוך הוא.