מדרש קצר ולעניין

המדרש מרבה בפרשנות על הפסוק "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" ובתוך דבריו הוא שב ומבהיר שהעניים אלו ישראל ושהם עמו של הקב"ה. שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אִם הָיוּ לוֹ עֲנִיִּים קְרוֹבִים וְהוּא עָשִׁיר אֵינוֹ מוֹדֶה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יט, ז): כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, יב): וְהָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאֵינוֹ מְחוֹפֵף אֶלָּא עַל הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, לב): כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי.


וממשיך המדרש "אָמַר דָּוִד רִבּוֹן הָעוֹלָם יֵשֵׁב עוֹלָמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סא, ח): יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֶעֱשֶׂה עוֹלָמִי שָׁוֶה, (תהלים סא, ח): חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". מדרש זה מעלה תמיהה: אם העניים הם עמו של ה' וגם העולם שייך לו, היה מן הראוי שיהיו כל בני האדם שווים במעמדם. וכך אמר דוד לה' ישב עולם מלשון יהיה העולם שווה בשוויון המעמדות שלא יזדקקו אלו לאלו. ענה לו הקב"ה בהמשך הפסוק: אם העולם יהיה שווה ולא יזדקקו הבריות איש לרעהו אז ממילא לא יהיה מי שיעשה חסד. כי אם אין מקבלי הטבה אי אפשר לעשות את הטוב.


התובנה העולה מהמדרש שהקב"ה נתן אמון מוחלט באדם ושם אותו בעולם שיש בו פערי מעמדות כדי שהאדם יפעל מיוזמתו לכונן בו חסד ושוויון. הקב"ה מאמין באדם ונותן בידו את האפשרות להשתתף עמו ביצירת עולם טוב יותר על ידי עשיית חסד ואמת.