לשבת בהסבה - להיות חלק מהסיבוב

בעת אכילת המצות ושתיית ארבע כוסות בליל הסדר, חובה לשבת בהסבה על צד שמאל כדי להראות את עצמינו כבני חורין שרגילים להסב על כרים וכסתות. במדרש מצאנו לכך שורש מפתיע: "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים" (שמות רבה פרשה כ יח). מה הקשר בין ישיבה בהסבה לסיבוב שסיבב ה' את ישראל במדבר? ומה הדגש על העני שבישראל?


כשישראל יצאו ממצרים הם היו בטוחים שכבר יגיעו לישראל. אבל התכנית של ה' בשבילם הייתה לסובב אותם ארבעים שנה במדבר. ובזמן הזה הם יתחשלו פיזית ונפשית, יקבלו תורה, יגלו בגרות, ואפילו ימרדו בה' בתורתו ובארצו ויעשו תשובה ובניהם יזכו ויכנסו לארץ. מארבעים שנה במדבר למדנו שה' פועל בעולמו לפי המטרות הידועות לו וכולנו לוקחים חלק בסיבוב.


כאשר העני שבישראל יושב על יד השולחן בליל הסדר, הוא עלול לתהות בעצמו: על מי אני עובד? הרי אני חסר-כל. אפילו את המצות וארבעת הכוסות קיבלתי מבית התמחוי, ולשם מה עלי להסב ולהעמיד פנים בפוזה של עשיר? על תמיהתו עונה המדרש: שב במצב מוכן לסיבוב! מצבך העכשווי עלול להשתנות. אינך יודע מה ה' מכין לך. הוא עלול לסובב את מצבך בכל רגע. תתמסר לסיבוב ביד אדון כל.


כיוצא בדבר דרש רבנו יוסף חיים זיע"א את שני השמות של החג: חג הפסח וחג המצות. הפסח מזכיר את הקרבן והעושר והגדולה שהיו בזמן שבית המקדש היה קיים והאומה ישבה בארץ ישראל. לעומתו, המצות מזכירות את לחם העוני בזמן גלות ונדודים. שתי המגמות צריכות להיות כרוכות יחד במודעות שלנו, עשירות ודלות. על זה אמר רבן גמליאל: "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח, מצה ומרור". אם אתה ב"פסח" – השמר לך פן תשכח את המצה והמרור. וכן להיפך – אם אתה חלילה ב"מרור", דע לך שיש גם "פסח". וכך, בתחילת הסדר אנו לוקחים את הכרפס המתוק ומטבילין אותו דווקא במי מלח לימון או חומץ. ואילו, את המרור מטבילין בחרוסת מתוקה. ללמדנו שהמר יכול להפוך למתוק והמתוק למר.


הבן איש חי מספר שהיה מלך אחד מודאג ביותר, וראהו אחד מן החכמים שהוא מיצר ולבו דואג. מה עשה? הביא למלך טבעת מזהב ועליה חרוטות האותיות: ג ז י. שאלו המלך לפשר הדבר, והלה השיב לו: אלו הם ראשי תיבות: "גם זה יעבור". לכך, כאשר אתה נמצא בצרה, תביט בטבעת ותזכור שגם הצרה עתידה לעבור. וכאשר אתה ברווחה, אל תתגאה – גם זה יכול לעבור!

פוסטים קשורים

הצג הכול

מתי נברא העולם?

מחלוקת מעניינת נחלקו חכמינו זיכרונם לברכה, מתי נברא העולם? רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, ורבי יהושוע אומר בניסן נברא העולם. (ראש השנה יא.) על כל מחלוקת בין חכמי ישראל אנו אומרים "אלו ואלו דברי אלו