אני מוכרח להסביר לכם את עניין הברכות. אבי אברהם אמר לי שיש לנו תפקיד להקים אומה. התבוננתי ביעקב ועשו ותהיתי: מי מהם יהיה מסוגל להקים אומה? יעקב יושב באוהלים ועסוק כל היום בלימודו, לא רואה עולם ולא בא במגע עם הבריות. לעומתו, עשו יוצא לשדה וכובש את המרחב כשהוא לבוש באדרת הצמר של נמרוד הגיבור. נכון, הוא מגושם ואיננו איש ספר, אבל יש לו את הכוח הפוליטי והמעשי להקים מדינה. בהמשך הוא יצרף אליו את יעקב.
הכרעתי בלב כבד להעביר את הברכות לעשו. האמינו לי לא רציתי להעדיף איש על אחיו. ביקשתי מעשו שיצא אל השדה, יצוד לי ציד ויעשה לי מטעמים. מרגע שיצא התבודדתי במחשבתי ולחשתי תפילות בדבקות. חשבתי בליבי; לוּ היה לי בן מושלם, אחד כזה שיהיו לו את הכישורים הלימודיים והרוחניים של יעקב ומצד שני יהיו לו כישורים פוליטיים וכוח חזק כמו שיש לעשו. נראה שה' שמע לתפילות שהרהרתי בהן ושלח לי מישהו מושלם: קולו מעודן כקולו של יעקב יושב האוהלים, וידיו כידי עשו המאומנות לציד. אל הילד הזה התפללתי! אדמוני ויפה עיניים. כל כך שמחתי עד שמבלי להרהר רבות מסרתי את הברכה והירושה של אבי אברהם בידו.
ואז הגיע עשו. חרדתי והופתעתי. מעולם לא העליתי בדעתי שיעקב מסוגל לצאת מארבע אמות אוהלו.
גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה!
Comments