top of page

לבן? שם סגי-נהור

היא התקרבה אלינו. נערה יפה וטובת מראה. דומה לאימא.


"זו רחל בת הרמאי" אמרו הרועים. לא הבנתי איך אפשר להוציא מהפה דברי גנאי כשפוגשים יופי זך שכזה. התמלאתי בכוח וגללתי לבדי את האבן מעל פי הבאר. אהבה יש בה כוח לגלול כל אבן שבעולם. באהבה כזו מתחת לכל אבן נובע באר.


בפעם הראשונה בכיתי. נוכחותה הוציאה ממני את הרגשות המודחקים. היא גללה את האבן הגדולה מעל ליבי והוא החל להנביע דמעות מעיני.


הרועים צחקו לרגשותיי. רחל השאירה את הצאן ובמרוצה נעלמה במעלה השביל.


ואז אבא שלה הגיע.


איזה דוֹד מוזר יש לי.


קוראים לו לבן. השם לא משקף כל כך את אישיותו...


דוד לבן רץ אלי, חיבק נישק וגיפף אותי בצורה מוגזמת ופרועה. ובסוף הפטיר בטון של "טוב, מה לעשות?! נפלת עלי. אך עצמי ובשרי אתה!". התחלתי להבין את היחס של הרועים אליו. קשה לי להאמין שהוא אח של אימא. עכשיו אני מבין למה היא לא סיפרה לנו על משפחתה יותר מדי. איך היא הסתדרה איתו?


ואיך רחל הזכה והטהורה מסתדרת אתו?


פוסטים קשורים

הצג הכול

פנינים לפרשת ויצא

"והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" – כתבו רבותינו ז"ל (מדרש רבה, וירא, פרשה נ' סימן ט', וכן ויצא פרשה ס"ח סימן י"ב) שמלאכים אלו שעלו...

Comments


bottom of page