נאמר בהגדה: "ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנחנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים". ובאמת יש לשאול: וכי אחרי כל הדורות והשינויים שעברו בעולם יתכן והיינו נשארים משועבדים לפרעה? המודרניזם לא היה משפיע? לא היה פוסט-מודרניזם?
הרב קוק כתב שיציאת מצרים לא הייתה בשביל ישראל לבדם, אלא הייתה אביב העולם. כלומר, סיפור עם ישראל הוא סיפור ראשוני ויחידי בהיסטוריה שמבקש לספר לעולם – הנה תראו, יש דבר כזה שנקרא חרות. אפשר לצאת לחירות. ולפיכך כתוב בהגדה "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". חייב אדם כתיב, ולא חייב יהודי. בעבור שכל אדם באשר הוא ראוי שישאף להיות חלק מתהליך יציאת מצרים, מגאולת העולם שתצא מעבדות לחירות. כל העולם ראוי לצאת מהמיצרים הפוקדים אותו. וזה יעשה בזמן שתושלם גאולתם של ישראל.
לפיכך, אם ישראל לא היו יוצאים ממצרים, העולם לא היה שומע על האפשרות שהאדם יכול להיות בן חורין. וממילא גם אנו היינו נשארים עבדים לפרעה במצריים.
Commentaires