הארת היחס בין ישראל לעמים

לרבי יוסף משאש זצ"ל הייתה סברה ישרה ואמת טבעית המובילה לדרך שלום. הנה ציטוטים קטנים ופשוטים מדבריו הגדולים והמאירים ביחס שבין ישראל לעמים:


על אהבת אדם,

"והנה אבינו אדם (הראשון) לא היה יהודי בעל תורה ומצוות, רק אדם עפר מן האדמה, ועם כל זה היה אהוב וחביב לפני ה' ברוך הוא ואמר על בריאתו "טוב מאוד". למדנו מזה שחס הקב"ה על בריותיו לאהוב אותם, וגם אנחנו צריכים לאהוב בלי הבדל דת!".

*

נדיבות לכולם,

"יש נדיב נותן צדקה רק לעניי ישראל דווקא, ולא לעניי גויים, כי אין לו אהבת אדם. נדיב זה אינו נאה לצדקתו וצדקתו אינה נאה לו.

ויש נדיב נותן צדקה בלי הבדל דת, זה צדקתו נאה לו והוא נאה לה"

(נחלת אבות חלק ח דרוש תמח)

*

יחס היהדות לאמונות הגויים,

"והחושב על הגויים של זמן הזה שמץ עבודה זרה חושד בכשרים יקרא, ובפרט הישמעאלים שיודעים את ה’ הרבה עד שהמליצו עליהם אין יחוד כייחוד ישמעאל. ואם כן המתייחס אליהם כעובדי עבודה זרה, הוא מהפך הקודש לחול לחשוב עובדי ה’ לעובדי אלילים חלילה".

(שו”ת מים קדושים חלק יו”ד, סימן ס”ו)

*

על סוגי רבנים,

"מצינו בדורות הראשונים וראינו בדורות האחרונים, שכול חכם לב שהייתה דעתו מעורבת בענייני העולם הוא למופת לדורו. כמו הרמב"ם וחבריו וכיוצא בהם בכל דור. וכל שאין לו עסק בענייני העולם חכמתו בתורה מלאה פתיות ותמימות ויש גם בערות".

(נחלת אבות ח דרוש תנד)