ארבעה הורים

כנגד ארבעה בנים דברה תורה. וכנגד ארבעת ההורים המתמודדים בחינוך ארבעת הבנים רוצה אני לדרוש.

ארבעת הבנים לפי סדרם בהגדה מלמדים גם על מעלת הוריהם. הורה טוב הוא זה שמאתגר את עצמו בחינוך ילדיו וכפי שאנו דורשים בהגדה: "ואת עמלנו" אלו הבנים.


הכי קל לאב של הבן החכם. "בן חכם ישמח אב". הבן החכם מלמד את עצמו, הוא מקשה והוא מתרץ. לשאלות שלו יש תשובות בספרים. הוא הרי אוהב לקרוא בהם. עם קצת הכוונה הוא יחכם לבדו.


הבן הרשע והמתריס מזמן קצת יותר התמודדות להוריו. הטון שלו מעצבן. הוא מתריס תוך כדי פיהוק "מה העבודה הזאת לכם" בזמן שידי הכול עמוסות בעבודת החג. קל מאוד לכעוס כנגדו, או לכל הפחות להתעלם מקיומו בשתיקה רועמת. ההורה המעולה מקשיב ומסביר לו שעם אדישות שכזו כפי שהוא מפגין היום לא היינו יוצאים ממצרים - "אילו היה שם לא היה נגאל". ממצרים יצאנו בזריזות ובפעלתנות לפנות בוקר אחרי לילה בלא שינה. לא היה מקום לאדישות והתרסה. ההורה הטוב מחבק את הבן הרשע ואומר לו: "איזה מזל שנגאלנו אני ואתה ממצרים ואתה פה איתנו. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו חלילה היית שם במצרים באותו הלילה שיצאנו משם והיית מתעצל ומתבדל ולא נותן יד למהר לעזוב את מצרים. אולי חלילה היית נשאר שם. מזל שלי שאתה פה". הוא אפילו לא קורה לבנו רשע. הוא דן אותו לכף זכות, מכהה את שיני הרשע שלו, ומשווה לו פנים של צדיק. אגב, "רשע" בגימטריה (570), פחות "שיניו" (376) יוצא "צדיק" (194).


הבן התם שואל בקצרה "מה זאת?" ההורה המעולה שמתמודד עם אתגר החינוך מתייחס לשאלת בנו התם בכבוד. הוא תופס טרמפ על שאלתו הקצרה, מרחיב אותה לכמה נושאים ומפתח איתו שיחה לפי תפישתו. הוא מבין שבנו התם מתחבר לסיפורים מוחשיים ועל כן הוא מציג לו את חוזק היד שעשה ה' במצרים, ומאריך לו בסיפורי ניסים שמושכים את ליבו.


ואילו הבן שאינו יודע לשאול מזמן להוריו התמודדות אדירה. מדובר בבן שאין לו עניין, או שאיבד עניין בישיבה סביב השולחן. לפעמים מדובר בילד שאמצעי המדיה שבו את ליבו והרדימו במעט את החיישנים שלו לסביבה. ההורים המעולים מאותגרים להחזיר לו את ההתעניינות, להבריק לו ברק בעיניים למלא אותו בפליאה. לפתוח בפניו את הכול מחדש.


במקרה האחרון האב עלול חלילה לקוץ במלאכה מחוסר סבלנות. לכך השתמשה התורה בציווי בלשון נקבה "את פתח לו". בדרך כלל האם יודעת להכיל את נפשו של הילד ולשדלו בדברים. כאן, על האב מוטלת המשימה ללמוד מהאם את יכולת ההקשבה וההכלה.


ההורים הטובים והמעולים הם אלו היודעים כיצד לדבר עם ילדיהם באופן שהילדים יקשיבו, ויודעים להקשיב באופן שהילדים ירגישו בנוח לדבר, לשאול, לשתף ולהיפתח.


הורים יקרים! אל תפסחו על הפתח לנפש ילדיכם!


(ערב פסח תשע"ה)