איזה מלך אני רוצה להיות?

מלך מוזר הוא פרעה. מילותיו והנהגותיו מוזרים לי מאוד.


הוא הכתיר אותי למשנה למלך עם סמכויות כשלו. בנאומו בערב ההכתרה שלי ציפיתי שידבר על האחריות של המלכות כלפי אזרחי הארץ גדולים כקטנים. ציפיתי שיזכיר את החובה המוטלת על מנהיג להיות קשוב לרחשי עמו ולפעול לשלומם ורווחתם. התבדיתי. פרעה נעמד במרכז הבמה, הישיר מבטו אלי  ואמר: "אֲנִי פַרְעֹה, וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם!" (מא, מד). התאכזבתי. לא חלמתי על מלכות רודה ומזלזלת בנתיניה. בעיניי, מלכות ראויה מכבדת את נתיניה ולא מזלזלת בהם. מלכות חזקה דואגת לעמה ולא מודאגת מעמה. מלכות שבטוחה בצדקת דרכה אינה מצירה את צעדי העם אלא מאפשרת לו חופש פעולה מלא להשמיע קולות שונים ומגוונים.


אני מוכרח ללמד את פרעה פרק בהנהגה מלכותית.


הדבר הראשון שאעשה, אתרחק מבית המלכות וארד אל העם. אסתובב בכל חבלי ארץ מצרים. ארד בעצמי לפקח על בניית אוצרות ומחסני התבואה. אבוא במגע עם הפועלים, הבנאים ושאר האזרחים, כך שאכיר אותם ואדע את צורכיהם, ומתוך כך אוכל להנהיג אותם לפי רוחם.


בהמשך, כשהרעב יגיע לארץ מצרים והעם ירעב ללחם, לא אשבור את רעבונם לפני שילכו משלחות משלחות להפגין לפני ארמונו של פרעה. כך פרעה יהיה מוכרח לשמוע את קול צעקת העם. אולי אז הוא יֵצא מאדישותו.