משה האח הקטן של אהרון נבחר על ידי ה' להוציא את ישראל ממצרים ואהרון לא קינא בו. אדרבה, הוא שמח בליבו בגדולת אחיו. משה חשש שמא הקנאה בין האחים תתפרץ שוב על רקע העדפת הקטן ולפיכך ביקש מה' "שלח נא ביד תשלח" כשהוא מתכוון לאהרון. בסופו של דבר השליחות להוציא את ישראל ממצרים הוטלה על משה ואהרון גם יחד.
כדי להוציא את ישראל ממצרים נדרשו משה ואהרון לבצע שתי פעולות: א, לעבוד בהסברה מול בני ישראל ולשכנעם לפרוש מעבודה זרה ולהכין את עצמם ליציאה ממצרים. ב, לדבר עם פרעה ברמה הדיפלומטית כדי שיסכים לשחרר את ישראל. חלוקת העבודה הייתה כדלהלן: אהרון ידבר עם בני ישראל. הוא יצליח בכך כיוון שהם אוהבים אותו. הוא מכיר אותם ואת בעיותיהם. הוא גדל איתם והשכין שלום בבתיהם. משה לא יוכל לשכנעם, הרי הם לא הכירו אותו כל כך. משה גדל בבית פרעה רחוק משכונת ישראל פיזית ומנטלית. ואכן כשמשה ניסה לדבר איתם הוא לא הצליח להיכנס לליבם "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח" מפני שהדיבור שלו שידר להם קוצר רוח וחוסר סבלנות (רלב"ג). משה מתאים לעמוד מול פרעה שהרי משה גדל בבית המלוכה והיה מלך במדיין והשפה הדיפלומטית-מדינית נהירה לו יותר מאהרון.
הדברים מדויקים בפסוקים. כשפונים לבני ישראל מקדימים את אהרון למשה: "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים". אך כאשר נדרשים לעמוד מול פרעה משה קודם: "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים הוא משה ואהרון".
כך בשלוש הגאולות של עם ישראל נדרשנו לשני מנהיגים שחילקו ביניהם את העבודה. אהרון ומשה בגאולה ראשונה, אסתר ומרדכי בגאולה שניה, ואליהו ומשיח בגאולה השלישית. חלוקת העבודה בין המנהיגים הכרחית. אחד מהם צריך לעבוד עם בני ישראל, לאחד את האומה ולבצר את חוסנה הפנימי והרוחני, והשני צריך לנהל את קשרי החוץ לשבט או לחסד. אסתר בקשה לאחד ולבצר את העם בצוואתה את מרדכי "לך כנוס את כל היהודים". ואילו מרדכי התגרה בהמן וניהל את המאבק מול כוחות הרשע מבחוץ. כך גם לעתיד לבוא תפקידו של אליהו יהיה לאחד את ישראל "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", ותפקיד המלך המשיח להילחם את מלחמות ישראל, להושיעם מיד צר, להעביר את הרוע ולהביא שלום בין כל אומות העולם.
Commentaires