22 פבר 2021
בפרק הנביא מספר על חלוקת הארץ מחדש, ובתוך החלוקה יהיה חלק לנשיא. הנשיא צריך שיהיה לו חלק ברור ומוגדר על מנת שלא יצטרך לנסח לעצמו מאחוזת שאר השבטים: "לארץ יהיה לו לאחוזה בישראל, ולא יונו עוד נשיאי את עמי, והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם" (יחזקאל מ"ה, ח). זוהי תוכחה חריפה אל מנהיגי העם, כפי שאמר שמואל הנביא: "את שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח - ונתן לעבדיו" (שמואל א ח', טו). מה שילווה את הנביא הזה הוא משפט וצדקה: "כה אמר ה' אלוהים: רב לכם נשיאי ישראל, חמס ושד הסירו, ומשפט וצדקה עשו" (יחזקאל מ"ה, ט). זוהי דרכו של אברהם אבינו שעליו נאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות משפט וצדקה" (בראשית י"ח, יט). וכן שמואל מעיד על דוד שהיה "עושה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח', טו). וכאשר מתאר ירמיהו את דרך ה' הוא אומר: "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי, כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ" (ירמיהו ט', כג). והרמב"ם במורה הנבוכים מבאר את הפסוק ואומר שהקב"ה כביכול אומר לנו: רצוני שאתם תכוננו משפט וצדקה בארץ. ובפסוק המובא בפרקנו, הנשיא יהיה אחראי להסרת החמס והשוד ולכונן את המשפט ואת הצדקה. כדי לעשות כן, יהיה עליו לקיים את המשך הפסוק: "הרימו גרושותיכם מעל עמי נאם ה'" (יחזקאל מ"ה, ט) - להרים ולהסיר את הדברים שמגרשים ומנשלים את העם מן הארץ, כמו למשל - רמאות של ההנהגה בנטילת המיסים, האונאה והרמאות ביתר תחומי הכלכלה הגורמים לעם לרצות לעזוב את הארץ.