פרק ל': יום מצרים כי הנה באה

הנביא קורא להתכונן ליום נפילתה של מצרים, כאשר הדגש בפרק הוא על המילה "יום" החוזרת על עצמה שמונה פעמים בפרקנו. נפילתה של מצרים תקרה ביום, בפתע פתאום. המכה שתנחת על מצרים לאור יום תכה גלים בעולם כולו: "ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח, והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה" (יחזקאל ל', ט). ושוב הנביא חוזר על המילה 'יום': "ונוף צרי יומם" - על אף בטחונה של מצרים בעצמה, הצרים עליה יהיו בטוחים ממנה ויצורו עליה ביום ולא בלילה.