פרק ב': בן אדם

לאחר שקראנו על מראה הנבואה בפרק א', בפרק ב' אנו נפגשים עם קול הנבואה, הדיבור: "ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגלך ואדבר אותך" (יחזקאל ב', א).

יחזקאל נקרא בפי הנבואה "בן אדם" בלא פחות מתשעים ושלוש פעמים בספר. ארבע פעמים ראשונות מופיעות בפרקנו. מדוע נקרא הנביא בשם "בן אדם" בשונה משאר הנביאים?

על כך אומר המדרש בתנא דבי אליהו, שהקב"ה פונה אל יחזקאל בלשון חיבה - אדם היא לשון חיבה, אחווה ורעות. אמר הקב"ה ליחזקאל: "בן אדם - בן אנשים כשרים, בן צדיקים, בן של גומלי חסדים, בן של מבזים את עצמם על כבודו של מקום ועל כבודם של ישראל כל ימי חייהם".

ויש אומרים, שהכינוי בן אדם בא על מנת שלא יתגאה ליבו של יחזקאל מתוך המראות הגדולים שחווה. ואכן, יש שמפרשים כך את הגמרא בחגיגה האומרת שישעיה ויחזקאל למעשה ראו את אותו המראה - אלא שישעיה לא פרטו לפרטי פרטים, אלא סתם ואמר: "ראיתי את ה' יושב על כסא רם ונשא, ושוליו מלאים את ההיכל". אמרו חכמים ש"כל שראה יחזקאל - ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה? לבן כפר שראה את המלך. ולמה ישעיה דומה? לבן כרך שראה את המלך". רש"י מסביר, שהכוונה היא שישעיה גדל במקום בו כולם רגילים לראות את המלך, וכאשר הוא נמצא בירושלים בזמן שהשכינה שורה - הוא אינו רואה צורך לפרט יותר מדי על מראות אלוהים וכדומה. ואילו יחזקאל שרוי בגלות, ומתוך התרגשות גדולה הוא מפרט את המראה החריג אותו הוא רואה. לעומת זאת, הרמב"ם אומר שיתכן שיחזקאל וישעיה היו באותה דרגה נבואית, וההבדל ביניהם היה בקהל השומעים - ישעיה ניבא אל המשכילים שבעם ואל אלו שחוו את השראת השכינה בירושלים, ואילו יחזקאל דיבר אל קהל פשוט השרוי בגלות וזקוק לפירוט רב על מנת שיוכלו להבין את דבריו.

אפשר לומר פירוש נוסף לכינוי "בן אדם". אפשר והקב"ה רצה להדגיש ליחזקאל שמטרת שליחותו היא לא עצם הנבואה וההתעלות הרוחנית הכבירה הכרוכה בענין, אלא העם, בני האדם. יחזקאל הולך להתעסק עם בית המרי, עם האנשים הקשים ביותר. כדוגמת הדברים האלו ניתן למצוא בדברי הרמב"ם אשר בהלכות יסודי התורה (פרק ז, הלכה ז'): "הנביא, אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד להרחיב לבו ולהוסיף דעתו עד שידע מה שלא היה יודע מאותן הדברים הגדולים, ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה לכונן אותם ולהודיעם מה יעשו או למונעם ממעשים הרעים שבידיהם". על כן, תכף אחרי שיחזקאל ראה את מעשה המרכבה בפרק א', הקב"ה מורידו אל קרקע המציאות, מעוררו ומדגיש לו את מטרת שליחותו, בקראו לו: "בן אדם, עמוד על רגליך ואדבר אותך".